עפ"י הספר,
7 ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד /סטיבן קובי.
מבנה של הרגלים המבוסס על מבנה מהפנים החוצה.
להתחיל קודם כל ב"אני".
גישה אפקטיבית לשיפור החיים, מתוך חשיבה שהמטרה מושגת על ידי שיטת עובדה עצמית המבוססת על דיוק עצמי.
שינוי פנימי לאורך זמן.
שיטה המדייקת אותנו לאמץ הרגלים שיקדמו אותנו לקראת המטרות שלנו.
1.פרואקטיביות- לקחת אחריות וליזום במקום להגיב.
תפקידנו כהורים לנווט את הילד לחשיבה מה הוא יכול לעשות משהו מועיל עבור הסיטואציה.
איך למעשה הוא הוא גורם בחייו ולא תוצאה של מעשים של אחרים.
איך עושים את זה?
השתמשו במשפטים מקדמים בניסוח חיובי במקום להגיד לילד,
"אם לא תעשה..אז ..." תדייקו את המסר מזווית חיובית "כשתעשה...אז..".
2.הגדרת מטרה ברורה- להבין מראש מה באמת חשוב.
"האדם מאושר כאשר הוא מתקדם לעבר הגשמת המטרה שלו".
כהורים עלינו לעזור לילד להציב עבור עצמו מטרות מנוסחות באופן מדויק, כך שיהיה לו אפשרי וברור איך להתקדם עבור השגתן. איך עושים את זה?
הגדרת מטרה לפי מודל SMART+ 3.
3.לתעדף ולתכנן בהתאם.
לדעת לדרג את המטרות לפי סדר דחיפות וחשיבות.
מה שחשוב ודחוף- יש לבצע מיידית.
מה שלא חשוב ולא דחוף- ממש לא לבצע.
מה שחשוב ולא דחוף לתכנן ולתזמן ביומן בכדי שנוכל לבצע
מה שדחוף ולא חשוב ניתן להעביר למישהו אחר .
אנו כהורים יכולים לשמש דוגמה לילדינו איך אנו מסדרים את הלו"ז שלנו ולעזור להם לכתוב באופן ברור תיעדוף של משימות.
רובינו נוטים לטפל במה שדחוף, גם אם זה לא חשוב, גם אם זה בא על חשבון דברים חשובים.
המודל הזה עוזר לנו להיות במקום של מתכננים במקום במקום של מגיבים.
המודל שומר עלינו מפני משברים עתידיים ומבטיח לנו תוצאות משמעותיות לטווח ארוך.
4. חשיבה מנצחת ומקרבת- לחשוב WIN WIN.
למעשה בכל פעולה חשוב שנסגל עבור עצמינו ועבור ילדינו חשיבה המבססת על שתי שאלות עיקריות:
האם זה מועיל או מזיק לי?
האם זה מועיל או מזיק ל: משפחה שלי, חברים שלי, סביבה שלי העולם?.
המטרה להיות בעלי הרגלים מועילים לעצמנו ולשאר הגורמים .
איך עושים את זה?
אנו יכולים לשחק עם ילדינו משחק "מועיל או מזיק",
להדפיס או לכתוב על דפים או כרטיסיות פעילויות כמו לסדר את החדר, לאכול ממתקים, לצעוק, לבקש יפה, להזמין חבר, להכין שיעורים, לעזור בבית לבדוק פעולות והרגלים ולשאול את שתי השאלות.
5. הקשבה אפקטיבית ומקרבת
בדר"כ אנו מקשיבים במטרה להגיב , חשוב שנקשיב במטרה להבין.
יש מספר מחסומי הקשבה שרצוי שנהייה ערניים לגביהם: הצורך לייעץ, קפיצה לפתרונות, הסחת דעת וחוסר ריכוז.
בכדי להקשיב באופן אפקטיבי עלינו:
להקשיב ללא הפרעה,
לשאול שאלות הבהרה,
לשקף את מה שהבנו.
בכדי להקשיב עם אמפטיה, עלינו:
לחזור בדיוק על מה שנאמר לנו.
לנסח מחדש מה שנאמר ואת המסר.
לשקף לצד השני את הרגשות שהוא חווה .
הקשבה אפקטיבית ואמפטית גורמת לצד השני להרגיש שמבינים אותו ומסייעת לבניית אמון הדדי.
היא עוזרת לנו ולצד השני לפתח ביטחון עצמי ומהווה בסיס מצוין לתקשורת מקרבת ,לשיתוף פעולה ולהתפתחות אישית.
6.ליצור שלם שעולה על חלקיו-
ויסות רגשי למען רווחה נפשית ע"י הרגלים מרגיעים וכלים קוגניטיביים .
ראשית יש לבסס ויסות רגשי ורווחה נפשית.
איך עושים את זה?
תרגילי נשימה עמוקה ובקצב מדוד לשם הפעלת המערכת הפראסימפטטית שלנו.
מדיטציה.
ספורט.
תזונה נכונה.
תרגול קוגנטיבי: התבוננות בחוזקות שלנו- לערוך רשימת חוזקות שלנו ושל ילדינו.
מודל אפרת
חקירת מחשבות בשיטת ביירון קייטי
חשיבה הכרתית ימימה.
מיינדפולנס.
7. להשקיע כל יום בהתפתחות אישית –
פיזי מנטלי, רוחני וחברתי.
המלצה לספרו של רובין שרמה -מועדון ה5 בבוקר.
"רובין שארמה הגה כבר לפני כעשרים שנה את שיטת מועדון ה־ 5 בבוקר
ואת הנוסחה בת שלושת השלבים
המפרטת איך להפוך את ההשכמה המוקדמת להרגל משנה־חיים:
פעילות מאומצת,
התרגעות עמוקה
ולמידה.
לאחר קריאת הספר תוכלו גם אתם לגלות:
• מדוע השעות השקטות של הבוקר כה חשובות.
• איך אפשר לנצל את הבוקר לאימון, להתחדשות ולצמיחה.
• מהי הנוסחה לשגרת בוקר מהפכנית שתאפשר לכם להתחיל כל יום מלאי אנרגיה, מיקוד והשראה".
המלצה של צומת ספרים.
בהצלחה .