תפקודים ניהוליים לבני נוער.
כהורים לבני נוער תפקידנו להכין אותם לעולם.
אנו מנווטים על ידי רגשות שונים ואף מנוגדים, למשל גאווה ודאגה, הרצון להגן עליהם ויחד עם זאת לחשוף אותם. הליווי שלנו כהורה לנוער מתבגר מלא קונפליקטים ודאגות. התחושה המלווה אותנו היא שלעולם לא נהייה חברים שלהם. גם כשאנו היינו בני נוער ברובנו מרדנו והערמנו קשיים רבים על הורינו.
מה זה תפקידים ניהוליים?
הכוונה למיומנויות קוגניטיביות אשר מאפשרות זיהוי, שליטה ובקרה על הרגשות וההתנהגויות ובכך מסייעת לנו להתגבר על קשיים ולהתקדם להשגת המטרות שלנו.
אלו למעשה כלים קוגניטיביים לתפקוד יום יומי יעיל ומועיל.
יש מספר מודלים המונים את התפקידים הניהוליים ההכרחיים והם מוגדרים בין 7-12 מיומנויות. רשימת המיומנויות הגרעיניות:
1.ויסות ריגשי
2.חשיבה גמישה
3. ניתור עצמי
4. תיכנון משימות
5. פוקוס- וניהול עצמי.
6. זיכרון עבודה.
7. עיכוב תגובה .
8. הפעלה.
המטרה שלנו לבנות ולחזק מכניזם שעוזר לנו לשלוט ברגשות שלנו.
כשהילד מתנהג באופן מאתגר חשוב לא להאשים אלה להבין שאלו סימפטומים של בעיות רגשיות. אלה בעיות של התמודדויות רגשיות או קוגניטיביות.
פיתוח כלים אלו עוזר להצלחה בלימודים, בחברה ובזוגיות.
חשוב להבין שאחד התנאים החשובים ביותר זו סביבה בטוחה ועבודה משותפת של הורה וילד.
כל התפקודים תלויים ומשפיעים אחד על השני.
אנו ההורים שמכירים הכי טוב את ילדינו ואנו הראשונים שנבחין בקושי של ילדינו.
חשוב להתחיל את האימון מוקדם.
רוב ההורים חושבים שזה יתפתח מעצמו, זה לא נכון.
חשוב לא לשלוט בילד מדי וגם לא לוותר מדי.
אם הילד יגדל ככה ולא יבנה מערכת ניהול עצמי נכונה, הקשיים שלו יגדירו אותו וכמבוגר יהיה לו הרבה יותר קשה.
סימפטומים לבעיה בתפקוד ניהולי:
קושי בפתרון בעיות, יציאה מאיזון כאשר יש חשיפה למידע חדש, קושי בלמידה של דברים חדשים, קושי בהתרכזות במשימה, קושי בפעילות עפ"י הנחיה, אין למידה מניסיון העבר, קושי בארגון, קושי בתכנון וסיום משימה, קושי בתיעדוף, אגרסיביות ושיח אלים, התנהגות לא נאותה. קושי בניהול חיים חברתיים וכו'.
רשימת התפקודים הניהוליים:
ויסות ריגשי- יכולת למתן רגשות שנובעים מלחץ או מתח כמו תסכול, פחד חרדה וזאת בכדי להמשיך לתפקד באופן יעיל ולהשיג את המטרה למרות ההסחה הרגשית.
תרגול- ראשית חשוב לזהות את הרגשות השליליים שמעכבים ומסיחים.
לתרגל בזמן רגיעה תרגילים של נשימה, ספירה לאחור, מיינדפולנס, תרגיל תקשורת, אימון מנטלי. חשוב להבין, ויסות ריגשי מתפתח בעיקר עם הבגרות.
חשיבה גמישה-לא כל מה שאנו מתכננים אכן קורה וזה משפיע על הפוקוס וההתמדה במשימה. האם יש יכולת למצוא פתרונות ולבחור בדרכים שונות? או האם שינוי לא מתוכנן פוגע בתפקוד? האם יש יכולת חשיבה בצורה אסטרטגית ויכולת התפשרות?
תרגול-מה שחשוב למעשה זו התגובה כאשר דברים אינם מתנהלים כפי שתוכנן, חשוב להבין שיש עוד אופציות ושכול קושי הוא הזדמנות ללמוד. לתרגל את ההבנה שזה בסדר, יש סיבה לשינוי וזו הזדמנות טובה ללמוד גמישות ואסטרטגיה מחשבתית. לתרגל את השאלה "ומה עוד יכול להיות?".
ניתור עצמי- יכולת להעריך את יעילות החשיבה והתפקוד, חשיבה הכרתית המפרידה בין מה לשמר ומה לשפר, יכולת התבוננות והפרדה, הערכה במה שיש בנו ומה שחסר .
תרגול- תרגילי משוב לחוזקות ולחולשות, מה לשמר מה לשפר, תפיסה הכרתית שכל קושי בא לחיים בכדי ללמוד ממנו, חשיבה הכרתית בונה ומתקדמת ולא שיפוטית. בקריאה למשל, להקריא בקול כך אפשר לאתר איפה יש טעויות ולתקן. אפשר לערוך רשימה של ההתנהלות היומית על פי התנהגויות.
תכנון משימות- יכולת להחליט מה המטרות שלנו, לדעת להגדיר אותן ולתכנן את הצעדים שמקרבים אותנו ומאפשרים לנו להתקדם לכיוונן ולהשיג אותן.
יכולת לערוך תכנית ותיעדוף המטרות באופן הגיוני, מה חשוב, מה דחוף, מה מזיק מה מועיל ולדעת לפעול בהתאם לתוכנית גם כשיש הסחות ודברים לא מתוכננים.
תרגול- יומנים, התראות, לוח מחיק לכתוב, לכתוב , לכתוב .להגדיר מטרות באופן מדויק, זמנים, פעולות ותכנון בר השגה. הגדרת זמנים מדויקים. למשל, לערוך רשימה לציוד לטיול לפני האריזה עוזר מאוד גם ליכולת עצמאית לתכנון ואחריות אישית ולתכנון הצרכים האישיים.
פוקוס וניהול עצמי- יכולת להתמקד במשימה ולהתמיד בה גם כשיש הסחות. המטרה להגיע להנעה עצמית ללא ניהול והנחייה הורית, לפעול באחריות אישית מתוך הבנה שיש לבצע את המשימה .
תרגול- הפחתת הסחות, למשל סידור מרחב הלמידה וארגון החדר. ויסות רגשי ע"י דיבור עצמי מועיל וחיובי, עיסוק בפעילות מווסת כמו ספורט למשל או קריאה .ניהול עצמי לפי רשימת מטרות ומטלות, תיעדוף קודם חובות ולאחר מכן זכויות.
זיכרון עבודה- שימור אינפורמציה וידע הנחוצים עבור ביצוע והשלמת המשימות .
תרגול- אימון מגיל קטן ע"י משחקים כמו משחק הזיכרון, חי צומח דומם, שמות ערי בירה בעולם ולדעת לשלוף את הידע לפי זמנים. יש הרבה משחקים לשיפור הזיכרון.
ההמלצה להתחיל כמה שיותר מוקדם.
המטרה לחזק את הגרעין של הזיכרון וכן גם אסטרטגיות שמועילות לזיכרון למשל כמו התראות ביומן .
טוב לאבחן האם התפיסה היא חזותית, אודיטורית, תחושתית ולהשתדל לאמן את הזיכרון על פי התפיסה המועדפת.
עיכוב תגובה- יכולת לחשוב על התוצאות וההשלכות לפעולות שלנו לפני שאנו מגיבים.
המטרה לתרגל חשיבה מועילה והפעלת מערכות ויסות וכן מערכת מוח חושב, במקום מוח שמופעל ע"י רגש . למתן תגובות אימפולסיביות ואגרסיביות . לדחות סיפוקים.
תרגול- לחקור את המחשבות שלנו, למשל לפי מודל אפר"ת ולבדוק האם יש עוד משהו מעבר לפרשנות שאנו נותנים לאירוע. לפתח מנגנוני ויסות, להבין את העיקרון שמכל טעות לומדים ולהשתמש בזיכרון לשם כך, לתרגל מיינדפולנס, שיטוח כפתורים.
דוגמה-משחקים כמו "דג מלוח" שעוזרים לשליטה ועיכוב האוטומט.
הפעלה- יכולת הנעה עצמית, התארגנות עצמית, התחלת משימות באופן עצמאי, יוזמה ביצוע וסיום משימות. יכולת לבצע משימות ופעילויות גם עם מתקשים. למשל שיעורי בית .
תרגול- כאשר יש קושי בהפעלה, יש אסטרטגיות להנעה. למשל, להתחיל לזמן קצר ומוקצב למספר דקות עבודה ואז הפסקה ואחר שוב להמשיך. לנהל תזכורות לשם ביצוע המשימות, לתת חיזוקים חיוביים על כל יוזמה .
לתת תחושה שהפעילויות שלו חיוניות והכרחיות ויש להן משמעות רבה.
אם יש טעות לכוון ללמידה ממנה עם הדרכה מתוך מקום סומך ולא שיפוטי.
יש שלושה צעדים ראשונים בסיסיים בכדי להגיע לניהול עצמי להנעה:
1.הפחתת הסחות. סידור המרחב, נטרול אלמנטים מסיחים בזמן הפעולה עצמה.
2. ויסות רגשי ותרגילים להפעלת מוח חושב , פחות מוח מרגיש, למשל ספירה לאחור.
3. להדגיש מה הסיבות להתחיל בפעולה- לסייע בכך שמחברים בין שני דברים אחד שהנער אוהב השני שצריך עידוד להפעלה ולחבר ביניהם.
למשל, אחרי 10 דק משחק מחשב , הכנת שיעורים במקצוע מסוים, לאחר שסיים לתת שוב הפסקה למה שאוהב , לזמן קצוב שיהווה הנעה לפעולה הבאה.
בניית מכניזם המפעיל ומשפר את התפקודים הניהוליים:
חשוב להתחיל כמה שיותר מוקדם, תוך כדי התאמת התרגול לפי היכולת הקוגניטיבית והרגשית.
לבנות סביבה תומכת- כמו פיגום תומך, זה משפר את הביטחון העצמי.
לתת דוגמא- אנחנו ההורים מלמדים הכי הרבה בהתנהלות ובפעולות שאנו עושים.
לשמור על איזון בין חינוך לשליטה ולכוון, שהנער יכוון את עצמו שיניע את עצמו ללא הנחייה שלנו. בהצלחה.